פסיכולוגיה חיובית

 
 
מתוך מאמרה של רקפת אשכנזי פסח "פסיכולוגיה חיובית מדע האושר":
 
בתחילת שנות האלפיים יסד מרטין סליגמן, את תנועת הפסיכולוגיה החיובית במטרה לעסוק בפן הבריא והחיובי של האדם ולנסות להעצים את התכונות והחוזקות של האדם למען חיים מאושרים יותר. במהלך השנים השתנתה הגישה המחשבתית והפסיכולוגית לטבע האנושי. 
 
במהלך ההיסטוריה הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה שמו דגש רב מידי על הפתולוגיה האנושית.  הפסיכולוגיה ההומניסטית התפתחה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כתגובה לביהביוריזם מחד ולתנועה הפסיכואנליטית מאידך. הגישה שמה דגש על כך שלאנשים יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור. האדם פועל לחיפוש משמעות, ערכים ויצירתיות. קארל רוג'רס אחד החשובים מבין הפסיכולוגים ההומניסטיים הבין את שאיפתו המרכזית של האדם לחיפוש משמעות. 

אברהם מאסלו הידוע בפירמידת הצרכים שלו הסביר את בסיס המוטיבציה האנושית, וטען שאם כל התנאים הסביבתיים מאפשרים זאת, האדם מחפש מימוש עצמי.
בני האדם נולדים עם רמות אנרגיה מסוימות ועם נטיות אופי מולדות. לכן טווח הרגשות החיוביים והשליליים לא צפוי להשתנות בצורה קיצונית לאורך החיים. אנשים צריכים להכיר את עצמם וללמוד לחיות עם מה שנתן להם הטבע. לכל אחד יש טווח אושר קבוע אישי שבתוכו הוא פועל. הכרה בטווח הרגשות האישי של הפרט יכולה לעזור לו להימנע מתסכול, למנוע תסכולים מאחרים, ולהשתלב בסביבות שמתאימות יותר לאופיו האישי. השאלה האם נתבונן בחצי הכוס הריקה או המלאה.

דניאל כהנמן הפסיכולוג הישראלי שזכה בפרס נובל לכלכלה עוסק גם הוא בתחום האושר. במחקריו גילה כי מסתבר שאנשים עשירים מאוד, בעלי גישה מיידית לכל הדברים הטובים שהכסף יכול להביא, אינם מאושרים יותר מאנשים ממוצעים. מסתבר שמעבר לסף עוני מסוים, האושר האנושי איננו פונקציה של עושר חומרי. העולם המודרני סיפק לצרכניו אין סוף אשליות של אובייקטי שינוי כאלה אותם ניתן לרכוש, החל ממוצרי אופנה לשיפור מצב הרוח, אוכל, ושאר מוצרי יום יום המצויים נגישים על המדף, וכלה במכוניות, בתים ושאר סמלי סטטוס. מובן שמדובר באשליה של שינוי. זאת מאחר ש תחושת ההרמוניה והאושר הפנימיים דורשים הזנה מתמדת. לדוגמא חולצה חדשה שנקנתה אתמול, כבר לא נותן מענה למצוקה החדשה היום. זו כנראה הסיבה שבאף מחקר עד היום לא נמצא קשר סטטיסטי בין אושר לעושר, מעבר לרמה של עוני מחפיר שהוא גורם דחק ואכן גורם לירידה ברמת האושר. מדינות המערב בהן רמת החיים עלתה בצורה ניכרת ב-50 השנה האחרונות יחסית לארצות העולם השלישי, לא מראות כל עליה ברמה האושר.
 
פרופ' מיהלי ציקסנטמיהלי פסיכולוג קרואטי עוסק מזה שנים במדע האושר ותרומתו הגדולה היא אפיון ה"זרימה" כמרכיב חשוב ביותר לתחושת האושר. הזרימה היא תחושה בה האדם מרוכז כל כולו בעשייה ללא מודעות מיותרת לסביבה תוך שימוש מקסימלי ביכולותיו . אנשים רבים מגיעים למצב הזרימה תוך כדי עיסוק בתחומים שונים הגורמים להם הנאה וסיפוק כמו פיסול ציור קריאה בספרים, עבודה על פרויקט וכו'.
 
תוצאות מחקרים
  • רגשות חיוביים מהווים בסיס יציב להתמודדות אישית עם מצבי חיים.
  • רגשות חיוביים משתקפים החוצה וגורמים לאנשים אחרים להתקרב ולרצות בחברתנו. מהשיוצר הזדמנויות לזוגיות, אהבה, חברים ותמיכה חברתית.
  • רגשות החיוביים מובילים לאלטרואיזם ונכונות לתרום יותר לסביבה ולפרט.
  • רגשות חיוביים מעודדים יצירתיות והתמודדות טובה יותר עם מטלות.
  •  אושר יוצר פרודוקטיביות. פרודוקטיביות יוצרת סיפוק. סיפוק יוצר אושר.
  • לאנשים מאושרים סיבולת פיזית גבוהה יותר.
  • לאנשים מאושרים סיכוי לחיים ארוכים יותר, בריאות והצלחה טובים יותר
     
     
מה ממלא אותנו באושר?
 
סליגמן מציין שני רכיבים מרכזיים: הנאה וסיפוק. ניתן לטעון מתוך מחקרים, שסיפוק ממלא אותנו אושר לטווח הארוך יותר מאשר הנאה.

הנאה
הנאה היא תופעה גופנית וחושית.
מבחינים בין סוגים שונים של הנאה. הבסיסית ביותר היא הנאת הגוף החושית ממגע, מין, אוכל טוב, מוסיקה נעימה, אוירה מהנה וכדומה. הנאות נוספות הן התענגות על חוויה אסטטית יפה, קריאת שיר מרגש, צפייה בסרט מדהים וכדומה.ההנאה מביאה לתחושות התלהבות, אושר, אקסטזה, התרגשות, שמחה גדולה, אופוריה, תענוג, שכרון חושים, התעלות וכו.

האם אפשר להגביר את ההנאה כדי שתחושת האושר תגבר? מסתבר שכן. חלק חשוב בהנאה כרוך בחידוד החושים לקליטת החוויה מעוררת ההנאה. ההתמקדות בתמונה או בחוויה, שימת לב לפרטים, קצב מתון שמאפשר באמת לחוות, הזדמנות לצריבת החוויה לזיכרון כדי שאפשר יהיה להתענג עליה גם בהמשך, כל אלו מחדדים את החושים, מאפשרים העמקה בחוויה, ובסופו של דבר מגבירים את ההנאה ותחושת האושר שנובעת ממנה.

חשוב לפתח מודעות לדברים שמהנים אותנו ולהקדיש להם זמן.

סיפוק
במונחי השפה, אנחנו מתייחסים לסיפוק והנאה באופן דומה. אך יש ביניהם הבדל משמעותי. התגובה הרגשית לכל אחד מהמצבים הללו היא שונה, גם אם לעיתים יכולה להיות חפיפה בין סיפוק והנאה. סיפוק היא תופעה חכמה יותר מהנאה. סיפוק כולל בתוכו חשיבה ופירוש, והוא שורד לאורך זמן.
ההנחה המדעית היא שכ-50% מהתכונות שלנו הן מולדות, ויש אנשים רבים שלא נולדו עם יכולת חזקה להרגיש הנאה. אך הם בהחלט יכולים לחוש סיפוק.
בירור משמעותי על אופי התופעה, זו יכולה להיות פריצת דרך בכיוון האושר האישי. אנשים אלו יגלו טווח עצום של דברים שגורמים להם סיפוק, ואלו למעשה יהפכו אותם לאנשים מאושרים יותר בחווייתם הסובייקטיבית.

אם כך הנאות קשורות יותר בחושים וברגשות. סיפוקים קשורים בהפעלת חוזקות אישיות ותכונות אנושיות טובות.

 
 שש המידות הטובות
סליגמן ופטרסון מצאו 6 תכונות שהופיעו שוב ושוב במה שהם כינו "מידות טובות" בכל הספרות האוניברסלית, בכל הדתות השונות ובמקורות רוח רבים ושונים של האנושות: חוכמה וידע, אומץ, אהבה ואנושיות, צדק, מתינות וריסון, רוחניות ונשגבות. טענתם היתה שמימוש ויישום התכונות הללו כדאיות מבחינה פסיכולוגית. אנשים שלהם מידות טובות, הם אנשים שמממשים את עצמם יותר ובסופו של דבר הם מאושרים יותר.

לכל אדם יש מספר חוזקות בולטות במיוחד.
כשתאתרו את היכולות המשמעותיות ביותר שבהם ניחנתם וע"י הכוונה לשימוש בהן  לאורך החיים בתבונה רבה יותר מכפי שעשיתם זאת עד כה, ותעסקו פחות בחולשות שלכם, ובניסיונות כושלים להתגבר על חולשות אלו, יש סיכוי שתהיו אופטימיים ומאושרים יותר.
 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר