גישה טיפולית

 
 
אני עובדת בשילוב של מספר שיטות וגישות ומתאימה לכל מטופל את השילוב המתאים לו ביותר לפי צרכיו ומטרותיו. טיפול זה מעודד ביצוע שינויים בכיוון של הגשמה עצמית ומעודד את המטופל למצוא ולהביא לידי ביטוי את משאביו היצירתיים ואת יכולתו לשלבם בחייו.
 
הגישה האינטר-סובייקטיביות. גישה זו משתמשת בעבר לשירות ההווה כדי להכיר ולאתר תבניות חוסמות, קיבעונות רגשיים ומחשבתיים. הדגש הוא על המימוש ב"כאן ועכשיו". קיימת התייחסות למה ניתן ללמוד על עולמו של המטופל מתוך הקשר העכשווי אשר נוצר בין המטפל למטופל. המטפל נתפס בגובה העיניים, בשיח אמיתי וטבעי שבין אדם לאדם ומשתף עצמו בכנות ומתוך מודעות בתהליך הטיפולי.
 
תיאוריית העצמי. לפיה בכל אחד מאיתנו טמון גרעין ייחודי לו, פוטנציאל ייחודי למימוש עצמי. פוטנציאל שלעיתים במהלך החיים עובר סילוף והדחקות, כך שהאדם חווה עצמו מבולבל, חסר אנרגיה ומדוכא. חסר את היכולת להרגיש חיוני ומאושר. בטיפול אנחנו מגיעים יחד להבנה של אותן "אמיתות" ומרחיבים את היכולת של המטופל לאותנטיות, מימוש וחופש "להיות את עצמו".
 
הפסיכולוגיה הבודהיסטית. נותנת כלים מהותיים ליכולת שלנו לזהות ולנקות תבניות וללמוד לחיות במלואו את הרגע הזה. התהליך הבודהיסטי משתמש בארבע האמיתות כמודל לטיפול:
  • החיים הינם רצופי סבל. עצם קבלת עובדת חיים זו מפחיתה את סבלנו הקיומי ומאפשרת לנו להתמודד עם פחדים וחרדות שהם חלק מחיים מלאים ואותנטיים.
  • הסבל האנושי מונע ע"י נטייה להצמדות המתחמקת מעובדות החיים הפחות נעימות לנו (שכל הדברים בעולמנו הם לא מושלמים ולא נצחיים) כדי להימנע מתחושות של פחד וחרדה. אנו נצמדים למה שלא משתנה ונשאר קבוע גם אם בחירה זו גורמת לנו להרגיש לא מסופקים ומקשה עלינו להתחבר לעצמנו.
  • תרגול אי-היצמדות להפחתת הסבל באמצעות מדיטציה וע"י הסתכלות צנועה ורחבה יותר על משמעות קיומינו כחלק מהעולם. תרגול אי-היצמדות למי שאנחנו ולמה שאנחנו רוצים להיות יכול לבנות תחושת חירות לגלות את מי שאנחנו באמת.
  • הדרך להפחית את הסבל האנושי כוללת הבנה של טבע הדברים בעולם והשלמה עימם ללא התעלמות מהמציאות. השלמה עם חוסר הקביעות, חוסר השלמות של הדברים והבנה כי סבלנו מונע ע"י נטייתנו להיצמד לדברים, להיות שיפוטיים וביקורתיים ולהשליך שנאה על אחרים תוך התעלמות מטבע העולם.

 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר