הגל החדש בפסיכולוגיה

בשנים האחרונות חלה התפתחות של גישות טיפול נוספות אשר שמות דגש על העצמת היכולת, תחומי התוכן והגורמים אשר יכולים לסייע לאדם להרגיש שמח ומסופק ברגע הזה.

פסיכותרפיה בודהיסטית ומינדפולנס יוצאים מהנחה שמצוקה רגשית המתבטאת בסימפטומים שונים נובעת בבסיסה מקושי של האדם להיות נוכח בחווייתו בהווה ולהיות עמה במגע רגשי, וממשקל יתר שהוא מייחס למחשבותיו ורגשותיו. אירועים וסיטואציות מעוררים רגשות שונים המתורגמים למחשבות. כאשר אנו חווים תחושות בלתי נעימות אנו מתקשים לשאת אותן ונוטים לתרגם אותם למחשבות שליליות המעוותות את חווייתנו ומגבירות את המצוקה. חוסר היכולת להתבונן ברגשותינו ולשאת גם רגשות בלתי נעימים עלול להביא להחמרת החוויה השלילית ואף להתקבעותה עד כדי התפתחותה של מצוקה נפשית משמעותית, חרדה או דיכאון. הפרשנות שאנו מציעים לאירועים וחוויות פנימיות אחראית במידה רבה לאופן בו נחווה את הסיטואציה.

כלים מרכזיים:

הכרה והרחבת המגע עם החוויה הרגשית השלילית: מטופלים רבים מגלים כי המגע עם הרגשות לא רק שאינו מגביר את הסבל אלא אף מקל עליו.

חקירת דפוסי החשיבה: התמקדות בזיהוי דפוסי החשיבה אשר מגבירים את הסבל והמצוקה, מתוך הנחה שהכרה באופן בו הם משמרים ומעצימים את הסבל תביא להפחתת האחיזה בהם, ולכך שדפוסים אלו ייטו פחות לצוף באופן אוטומטי.

פיתוח אמפתיה: דגש על פיתוח יכולת החמלה, או האמפתיה של המטופל ועל חיזוק יכולתו להתבונן באופן חומל ומתוך הבנה על רגשות, התנהגויות ומגבלות הן של עצמו והן של אחרים.

פסיכולוגיה חיובית הוא ענף בפסיכולוגיה העוסק בחקר האושר והשגשוג האנושיים. בניגוד לפסיכולוגיה הטיפולית הקלאסית שהתמקדה בזיהוי פתולוגיה נפשית ובטיפול בה, פסיכולוגיה חיובית אינה עוסקת בטיפול ב הפרעות נפשיות, אלא בניסיון למצוא ולטפח "חוזקות" - תכונות חיוביות וכישרון אנושי ולהפוך חיים הנחשבים" נורמליים "למספקים יותר. זוהי גישה מניעתית שעוסקת בטיפוח חוסן נפשי וחותרת להעצמה אישית. רגשות חיוביים מהווים תשתית אנרגיה להתמודדות אישית עם מצבי חיים. אלו הרזרבות שמאפשרות הישרדות גם ברגעים קשים. הם מוקרנים החוצה וגורמים לאנשים אחרים להתקרב ולרצות בחברתנו. הדבר יוצר הזדמנויות לזוגיות, אהבה, חברים ותמיכה חברתית. רגשות חיוביים מעודדים יצירתיות והתמודדות טובה יותר עם מטלות.

רוב האנשים, לא רק שלא יפיקו תועלת מניסיון מאולץ לפתח חשיבה חיובית, אלא אף יגדילו את מפח הנפש שלהם כיוון שלמצב הרוח השלילי מתווספת גם תחושת כישלון אישי. השינוי הנדרש, אם כך, אינו בשינוי המצב השלילי, אלא בהגברה של המצבים החיוביים, שהינם בלתי תלויים בשלילי.

מה ממלא אותנו אושר? ישנם שני רכיבים מרכזיים: הנאה וסיפוק. סיפוק ממלא אותנו אושר לטווח הארוך יותר מאשר הנאה. למשל, פעילות התנדבותית מתוך תחושה חיובית מביאה לאנשים סיפוק. זאת לעומת צפייה בסרט טוב, ארוחה מהנה, יחסי מין, ושאר גורמי הנאה אחרים, שתקפים יותר לטווח הקצר. אושר יוצר פרודוקטיביות, פרודוקטיביות יוצרת סיפוק וסיפוק יוצר אושר. לאנשים מאושרים סיבולת פיזית גבוהה יותר והם עמידים יותר בפני כאב.לאנשים מאושרים מערכת חיסונית חסונה, סיכוי לחיים ארוכים יותר, בריאות והצלחה טובים יותר.

לכל אדם יש מספר חוזקות בולטות במיוחד. כשתאתרו את היכולות המשמעותיות ביותר שבהם ניחנתם ותשתמשו בהן לאורך החיים בתבונה ותעסקו פחות בחולשות שלכם ובניסיונות להתגבר עליהם, יש סיכוי שתהיו אופטימיים ומאושרים יותר.

עקרון מנחה בתהליך הטיפולי הוא חתירה לאיזון נפשי. מערכות בגוף האדם, שואפות לאיזון וכך גם הנפש. איזון נפשי הוא מה שמאפשר לנו לחוש תחושה של סיפוק מחיינו ומאפשר לאדם להכיל את החולשות שלו ואת החלקים הלא פתורים בעברו ובאישיותו. אדם חווה את חייו כחיים טובים במצב בו כמות החוזקות והכוחות גדולה מהחולשות והבעיות. במצב של איזון נפשי, היכולת של האדם להתמלא בדברים שנותנים לו אנרגיה ותחושת חיות נעשית גדולה מהאנרגיה שמושקעת במתחים ובעיות.מציאת האיזון בין הצרכים הפיזיים והנפשיים השונים כדי להגיע לתחושת סיפוק, שמחה, חיוניות והגשמה עצמית הינה משימה קשה בעולמנו המודרני.

עוגנים- כדי להגיע למצב של איזון נפשי האדם זקוק לסביבה תומכת שנותנת לו ביטחון, אפשרות לפרוק מתח ולשתף בחוויותיו, לזכות לפידבק, תמיכה והכלה. לעיתים מטופלים חווים חוויה של בדידות קיומית וחשים שהקושי המסוים ייחודי רק להם. ההבנה שבני האדם נתונים להתמודדויות דומות עוזרת לאדם להוריד חומות בינו לבין הסביבה ולבנות לו רשת תמיכה.

האיזון בין הצורך בביטחון לבין הצורך בשינוי- במרבית הטיפולים אני מוצאת את היחס הדו-ערכי לשינוי. אנשים מרגישים תקועים במקום עבודה, מקום מגורים או יחסים, כמהים לשינוי ומפחדים ממנו. הצורך בביטחון לעומת צורך בהתחדשות הינו קונפליקט שהבנתו עוזרת לשחרר את התקיעות.

איזון בין "עצמי" לבין "הסביבה שלי"- דרישות החברה והסביבה הפכו להיות תובעניות בתקופתנו ולעיתים קרובות אנשים מאבדים מגע עם מהותם ורצונותיהם ומתקשים למצוא משמעות לחייהם. ניתוק זה יכול להביא לתחושות של דיכאון, חוסר אנרגיה וחוסר חיות.

ערך עצמי מאוזן- רבים היום מתקשים להחזיק בערך עצמי יציב וטוב לאור ציפיות עצמיות גבוהות ובלתי מציאותיות. תפיסות מכשילות של "אני חייב להיות מושלם כדי להיות ראוי" או "הכל או כלום" או "כולם מושלמים ורק לי יש קשיים וחולשות" עומדות בבסיס הדימוי העצמי הנמוך.